שוקי זקרי ת"א בע"מ ואח' נ' שרפמן
|
ת"א, ת"ט בית משפט השלום תל אביב - יפו |
150376-09,219441-09
16.5.2012 |
|
בפני : שרון גלר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: ג'ואנה שרפמן |
: 1. שוקי זקרי ת"א בע"מ 2. זד שיער ניהול ושיווק בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
לפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") בה נתבקש בית המשפט להורות לתובעות (להלן: "המשיבות") – חברות רשומות בע"מ, על הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות המבקשת, היה והתביעה תדחה. הבקשה, בעיקרה, הוגשה בהסתמך על ידיעות בתקשורת בדבר קריסתן הכלכלית של המשיבות בחודש דצמבר 2011.
מנגד טענו המשיבות, כי נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך (לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית ובטרם שמיעת ההוכחות), ומכיוון שלטעמן ברור הוא כי סיכויי התביעה טובים, הרי שהסיכוי לפסיקת הוצאות לטובת המבקשת הינו נמוך. כן טענו, כי בקשת המבקשת הינה בקשה טקטית אשר נועדה להקשות עליהן לברר תביעתן. לחילופין טענו, כי אין הצדקה לסכום הערובה הגבוה המבוקש (50,000 ₪).
סעיף 353א' לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), קובע:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
כאשר מדובר בבעל דין שהינו חברה, הרי שסעיף 353א' הנ"ל מהווה דין ספציפי, הגובר על ההוראה הכללית אשר בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין"). בעניין זה נקבע בע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת נגד בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים):
"....במקביל לתקנה 519, קיים ס' 353א' לחוק. לפי סעיף 353א' חלים כללים מיוחדים בקשר לחיוב חברה תובעת במתן ערובה להוצאות הנתבע והסעיף "גובר" על תקנה 519".
סבורני, כי במקרה דנן, המשיבות, שהינן חברות, לא עמדו בנטל, הרובץ עליהן, להוכחת יכולתן הכלכלית לעמוד בהוצאות המבקשת היה ותביעתן תדחה. ודוק: התרשמותי זו אינה נסמכת על פרסומים בתקשורת, אלא על כך שבמסגרת בקשה לדחיית המשך ניהול ההליך ללא מועד, אותה הגישו התובעות לאחרונה בגדר הליך זה, צוין, כי אחד ממנהלי התובעות והמצהיר מטעמן בהליך זה, מר זקרי, שוהה בחו"ל, במיקום שלא צוין ולפרק זמן בלתי ידוע, עקב נסיבות אישיות וכלכליות.
המשיבות אף לא תמכו בתצהיר את הטיעון העובדתי, הדל, בתגובתן לבקשה הנוכחית, באשר למצבן הכלכלי. למעשה, אף בתגובה לבקשה, שכאמור אינה נתמכת בתצהיר, לא נכללה אמירה ברורה כלשהי ביחס למצבן הכלכלי-כספי של החברות המשיבות והמשיבות בחרו להותיר עניין זה עמום ובלתי מפורט. ודוק: נוכח הוראת סעיף 353א' הנ"ל, לא די בטיעון המשיבות בדבר אי הרמת הנטל על ידי המבקשת להוכחת מצבן הכלכלי הקשה, באשר הנטל להוכחת איתנותה הכלכלית של תובעת שהינה חברה, מוטל על כתפיה (רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים)).
באשר לסיכויי תביעתן של המשיבות להתקבל בסופו של יום, ונוכח המחלוקות בין הצדדים במישור העובדתי, אשר אמורות להתברר בשלב שמיעת ההוכחות, שטרם החל, אף איני סבורה, כי ניתן לומר כבר עתה, כי מדובר בתביעה אשר סיכוייה להתקבל הינם טובים במובהק. על פי ההלכה הפסוקה, בבקשות להפקדת ערובה אין להידרש לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ושיקול זה הינו רלבנטי רק מקום בו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר (רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים)).
משכך, איני סבורה, כי המשיבות הצליחו לסתור את תחולתו של הכלל הבסיסי הקבוע בסעיף 353א' לחוק החברות, לעניין הפעלת סמכותו של בית המשפט לחיוב תובעת, שהינה חברה, בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, היה ויזכה בדין. מכאן, שיש להורות על חיוב המשיבות בהפקדת ערובה כמבוקש.
לעניין סכום ההפקדה, יש לאזן בין ההצדקה הנ"ל לחיוב המשיבות בהפקדת ערובה לבין זכות הגישה לערכאות, תוך התחשבות בסכום חיוב סביר בהוצאות, בהליך מסוג והיקף זה, באם התביעה תדחה בסופו של יום. בהקשר זה אני סבורה, כי סכום התביעה עצמו (כ- 386,000 ₪) אינו חזות הכל, ויש לקחת בחשבון, לצורך אומדן סכום הפקדת הערובה הראוי, את מכלול הנסיבות הקשורות לניהול הליך משפטי מלא בתיק דנן על ידי הנתבעת.
סבורני, כי במקרה דנן, סכום ערובה אשר ישקף איזון ראוי כאמור הינו 20,000 ₪. נוכח מועד ישיבת ההוכחות הקבוע בתיק (13.6.12), הסך הנ"ל יופקד בגזברות בית המשפט עד ליום 10.6.12.
תשומת לב המשיבות לסנקציה הקבועה בתקנה 519(ב) לתקנות סדר הדין באם הערובה לא תופקד כנדרש. כן מופנית תשומת לב המשיבות לחובה הקבועה בדין לעניין לוח הזמנים לתשלום המחצית השנייה של האגרה והסנקציה בגין אי תשלום האגרה כאמור.
ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ב, 16 מאי 2012, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|